חוברת הקורס

הרצאה 1 — מה זו פסיכולוגיה, ומאיפה היא באה

מפת ההרצאה

ההרצאה נקלטה כולה, אבל הקול בה רחוק מהמיקרופון, וחלק מהתשובות של הסטודנטים לא נשמעים. בכמה מקומות המרצה כתבה על הלוח, ומה שהיה שם לא נשמע בהקלטה.

על הקורס

• קורס בסיס. לפי ההרצאה, הוא נותן "טעימה" מכל תחום, ומי שרוצה להעמיק מוזמן לפנות ולקבל מה עוד לקרוא
• למה במקצועות הבריאות. כל מי שנותן עזרה, אחיות, רופאים, מטפלים ופסיכולוגים, מתחיל באינטראקציה בין אישית. היא הבסיס לכל טיפול
• הבחינה: אמריקאית, על החומר שנלמד בכיתה. פרטים לקראת הסוף
• לפני השיעורים יישלח חומר קצר להכנה

מה נלמד בסמסטר

שלוש תופעות לפתיחה

אמנזיה של גיל הילדות

נסו להיזכר בזיכרון הילדות הכי מוקדם שלכם. כמעט אצל כולם הוא מגיל שלוש או ארבע, לפעמים שש. אף אחד לא זוכר את עצמו בגיל שנה וחצי. אמנזיה של גיל הילדות היא השכחה הזאת של זיכרונות הילדות המוקדמים.

למה זה קורה? שני הסברים שונים לגמרי:

המסר: תופעה אחת, שני הסברים, שני עולמות תוכן. ולפי ההרצאה, כשיש יותר מהסבר אחד, כנראה שאף אחד מהם לבד לא מספיק.

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)

Obsessive-Compulsive Disorder. שני חלקים שבאים יחד:

• אובססיות: מחשבות טורדניות שמעוררות חרדה
• קומפולסיות: פעולות שחוזרים עליהן כדי להרגיע את החרדה

דוגמאות לקומפולסיות מההרצאה: ספירה (נקודות על הרצפה), בדיקה חוזרת (נעלתי את הדלת? את האוטו?), תפילה שחוזרים עליה כי "לא התכוונתי מספיק", וניקיון: שטיפת ידיים, החלפת מצעים כמה פעמים ביום.

איפה זה תופס אתכם. כולנו חזרנו פעם לבדוק אם נעלנו. זו לא ההפרעה. ההפרעה היא כשהיציאה מהבית לוקחת חצי שעה של הליכה וחזרה, או כשתפילה נמשכת שעות.

לפי ההרצאה, כ-4 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מ-OCD. בספרות מקובל לרוב טווח של 2 עד 3 אחוזים לאורך החיים.

בונוס ומוטיבציה

איך בונוס משפיע על הפרודוקטיביות? מה שעלה בכיתה:

• בונוס אישי ממריץ יותר מבונוס קבוצתי. כשכל הצוות מקבל אותו דבר, אין "סימן היכר" של התרומה שלי
• לבונוס יש עקומת דעיכה. ההשפעה שלו לא נמשכת לאורך זמן, וזה אומר משהו על איך לבנות שיטת תגמולים שתשמור על צוות ערני

מה זו פסיכולוגיה

פסיכולוגיה, מיוונית: פסיכה, נפש, ולוגוס, תורה. תורת הנפש.

היא מדע שחוקר את ההתנהגות של בני אדם, וגם של בעלי חיים, כחלק מהמחקר על בני אדם, ומנסה להבין אותה.

• התנהגות היא הביטוי הגלוי של כל מה שקורה בתוך האדם. אותה אפשר לספור ולמדוד
• תהליכים סמויים, כמו חשיבה ולמידה, אי אפשר לראות. צריך למצוא להם מדדים, וגם הם יימדדו בסוף דרך התנהגות

שלוש המטרות

הדוגמה מההרצאה. ילד בן חמש מגיע לטיפול, ובכל פעם עושה סצנה: צרחות, בכי, כל המרפאה שומעת. ההורים מוציאים שוקולד, והוא נרגע.

• להבין: השוקולד הוא מה ששומר על ההתנהגות. הוא חיזוק
• לחזות: בכל פעם שתהיה סצנה, יופיע שוקולד. וכל עוד יש שוקולד, הסצנה לא תיפסק
• ליישם: לדבר עם ההורים ולהציע להפסיק עם השוקולד, או להחליט מראש מתי ואיך נותנים חיזוקים

אותו דבר עם ילד שצורח בקניון: ההורים נכנעים, וההתנהגות ממשיכה.

מה הופך תחום למדע

ארבעה תנאים:

התנאים מתחלקים לשתי קבוצות: חלקם עוסקים בשיטה, וחלקם בנתונים עצמם.

אובייקטיביות, ומי מימן את המחקר. לפי ההרצאה, זו שאלה שתמיד צריך לשאול. מחקרים רפואיים רבים ממומנים על ידי חברות תרופות. האובייקטיביות היא תנאי, והביקורת שלנו היא לבדוק אם היא באמת מתקיימת.

אמפיריות: איך מודדים תוקפנות. אחת התיאוריות הקלאסיות היא תסכול מוביל לתוקפנות. כשיש ונדליזם בבית ספר, לפי התיאוריה הזו שואלים מה התסכול: מי הועף, מי לא קיבל את הכיתה שרצה. כדי לבדוק השערה כזו צריך למצוא דרך למדוד, למשל ניסוי שבו ילדים מחכים לבד מול ממתק. מה שלא ניתן למדידה, אינו מדעי.

פרויד: לא מדעי, ובכל זאת חשוב

התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד לא נחשבת מדעית, כי היא לא עומדת בתנאים: אי אפשר לצפות בלא מודע ולמדוד אותו. לא מדעי אינו "לא טוב". בתוך הפסיכולוגיה יש עולם שלם שאינו מדעי, ובכל זאת תורם.

מולד או נרכש

שאלת יסוד, ולפי ההרצאה היא תלווה אתכם לאורך כל התואר. האם אינטליגנציה מולדת או נרכשת?

התשובה תמיד: גם וגם. התורשה נותנת טווח, והסביבה קובעת איפה בתוכו נגיע. הדוגמה היא גובה: הגנטיקה קובעת את הטווח, ותזונה ותנאי סביבה טובים מביאים למקסימום שבו.

בשפה המקצועית: Nature מול Nurture, ובשמות הגישות:

אלה שני קצוות קיצוניים של סקאלה, ובמקור הם גישות פילוסופיות, עוד לפני שהייתה פסיכולוגיה. לפי ההרצאה, רואים את שתיהן עד היום בחיי היום יום, גם אם לא בצורה מלאה. הגישה של הטבולה ראסה היא הבסיס לגישה ההתנהגותית: לומדים מחיזוקים, ומה שנתנסה בו הוא מה שנהיה.

איפה זה תופס אתכם. אינטרוספקציה שייכת לצד של דקארט: הידע נמצא בפנים ומגיעים אליו מהתבוננות בעצמך. לוק הוא הצד של ההתנסות בעולם.

1879: המעבדה הראשונה

1879, וילהלם וונדט, לייפציג, גרמניה. המעבדה הראשונה לפסיכולוגיה. זו נקודת הציון שבה פסיכולוגיה התחילה כמדע. עד אז היו רק התבוננויות על ההתנהגות האנושית.

במה עסקו: בחושים, בעיקר בראייה, ובחוויה הסובייקטיבית של התפיסה.

השאלה: אם מגבירים את עוצמת האור פי שניים, האם חווים אור חזק פי שניים? התשובה: לא. השינוי בעוצמה הפיזית לא מביא לשינוי זהה בתחושה. ככל שהגירוי חזק יותר, צריך הפרש גדול יותר כדי להרגיש שינוי. ההפרש הזה (דלתא) הוא הבסיס לחוק ובר-פכנר.

הדוגמה מההרצאה: הנחה של 5 שקלים על מוצר של 10 שקלים מרגישה גדולה. אותה הנחה על מוצר של 100 שקלים כמעט לא מורגשת, ועל דירה בכלל לא. לכן זה עובד כל כך טוב במכירות.

בהרצאה נאמר שהמעבדה של וונדט הניחה את התשתית לחוקים האלה. בפועל, ובר ופכנר פרסמו אותם עוד לפני 1879. המעבדה של וונדט המשיכה את המחקר הזה.

שיטת המחקר: אינטרוספקציה

במעבדה של וונדט חקרו באינטרוספקציה: הנבדק מתבונן בעצמו ומדווח מה הרגיש. האם זה מדעי? לא. זה תלוי במצב הסובייקטיבי של כל אדם, ואי אפשר לצפות בזה מבחוץ. לכן הייתה על השיטה ביקורת, ובכל זאת זו נקודת ציון.

ושאלון? גם בשאלון חרדה אני עונה מתוך העולם הפנימי שלי. ההבדל: שאלון מתוקף נבדק על הרבה אנשים, ומשווים בין תוצאות של קבוצות. זה כבר לא תיאור של אדם אחד מבפנים.

מבנה מול תפקוד

שאלת יסוד שנייה, ומכאן נגזרות הגישות השונות:

שתי הגישות הן מסוף המאה ה-19. בהרצאה נאמר "המאה ה-18", אבל טיצ'נר וג'יימס פעלו בסוף המאה ה-19 ובתחילת ה-20.

הדוגמה: הגישה ההומניסטית

הגישה ההומניסטית, של קרל רוג'רס, היא דוגמה לחשיבה על האדם כשלם. המשל שלו: אדם הוא כמו צמח. אם יקבל את התנאים, אור, מים ואדמה, הוא יצמח. אנשים מטבעם שואפים למימוש עצמי ולצמיחה.

כשמישהו נרשם ללימודים ובמקום להגיע הוא שוכב בבית במיטה, השאלה ההומניסטית היא איזה צורך בסיסי לא סופק לו, ולא איזה גירוי הביא לאיזו תגובה. זו גישה אופטימית: לפיה הכל בר תיקון.

שלוש גישות

משתי התפיסות צמחו גישות חדשות. בהרצאה הזו הגיעו לשתיים:

פסיכואנליזה

פרויד, סוף המאה ה-19 ותחילת ה-20. ההתנהגות מושפעת מתהליכים לא מודעים: משאלות וקונפליקטים שאי אפשר לבטא.

איפה רואים את הלא מודע:

הנחת העבודה: כשמגיעים ללא מודע ומבינים את הקונפליקט, אפשר להביא לאיזון ולרגיעה.

לפי ההרצאה, פסיכואנליזה קלאסית היא כמה פגישות בשבוע, וכיום רוב המטפלים משלבים כמה גישות.

גשטלט

התפתחה בגרמניה, במקביל לפסיכואנליזה. גשטלט פירושו צורה, או שלם. המשפט שלה:

השלם גדול מסכום חלקיו.

• שלוש זוויות על הלוח. כמעט כולם יגידו "משולש", ולא "שלוש זוויות". אנחנו משלימים לצורה שלמה ומארגנים את מה שרואים כשלם
• מנגינה היא יותר מאוסף צלילים. יש בה הרמוניה שלא נמצאת באף אחד מהם
• קבוצה מייצרת תהליכים שלא נמצאים באף אחד מחבריה לבד

איפה זה תופס אתכם. גשטלט מתנגדת לסטרוקטורליזם, שמפרק ליחידות, וקרובה לפונקציונליזם, שמסתכל על התפקוד השלם.

הגישה ההתנהגותית נדחתה להרצאה הבאה.

בדיקה עצמית

1. תנו שני הסברים לאמנזיה של גיל הילדות, ושייכו כל אחד לגישה.
2. מה ההבדל בין אובססיה לקומפולסיה?
3. למה התיאוריה של פרויד לא נחשבת מדעית?
4. במה נבדלים דקארט ולוק בשאלה איך רוכשים ידע?
5. מה גילו במעבדה של וונדט על עוצמת גירוי, ולמה זה רלוונטי להנחות?

תשובות.

1: הדחקה: משאלות לא מקובלות נדחקות ללא מודע, לפי פרויד והגישה הפסיכודינמית. שפה: הזיכרונות מגיל שלוש מקודדים בשפה, ומה שקודד לפני כן קשה לשליפה, לפי הגישה הקוגניטיבית.

2: אובססיה היא מחשבה טורדנית שמעוררת חרדה. קומפולסיה היא הפעולה החוזרת, כמו ספירה או בדיקה, שבאה להרגיע את החרדה.

3: כי אי אפשר לצפות בלא מודע ולמדוד אותו, ולכן היא לא עומדת בתנאים של אמפיריות וכימות.

4: לפי דקארט, הידע מולד ומגיעים אליו בהתבוננות פנימה. לפי לוק, אדם נולד לוח חלק, והידע נרשם עליו מההתנסות.

5: ששינוי בעוצמה הפיזית לא מביא לשינוי זהה בתחושה, וככל שהגירוי חזק יותר צריך הפרש גדול יותר. לכן הנחה של 5 שקלים מורגשת על מוצר של 10, ולא על מוצר של 100.

הרצאה 2 — חמש הגישות, ותחילת התפיסה

מפת ההרצאה

בשלוש הדקות הראשונות ההרצאה עוד לא התחילה. בדקות 0:11 עד 0:14 ובדקות 0:21 עד 0:23 הקול לא ברור, ונשמעות בעיקר שיחות צד. כמה דוגמאות הוצגו רק בשקפים, והן מתוארות כאן לפי מה שנאמר עליהן.

חמש הגישות

לפי ההרצאה, חמש הגישות ילוו את כל הקורס. על כל נושא נשאל: מאיזו פרספקטיבה מסתכלים עליו?

קוגניטיבית

עוסקת בתהליכי החשיבה: מה משפיע על תכנון, על הסקת מסקנות ועל קבלת החלטות. ההתנהגות הגלויה פחות מעניינת אותה. לבני אדם יש תהליכי חשיבה, ואותם היא רוצה להבין. הגישה הקוגניטיבית צמחה על רקע הגישה ההתנהגותית.

התנהגותית

הדבר היחיד שנחקר הוא ההתנהגות הגלויה. בתהליכים שאי אפשר לצפות בהם הגישה לא עוסקת.

פבלוב והכלבים. מצלצלים בפעמון, ומיד אחריו מביאים לכלב אוכל. אחרי כמה חזרות, הכלב מתחיל לרייר כבר כשהוא שומע את הפעמון. הוא קישר בין הפעמון לאוכל. זו התניה, וזו למידה.

דוגמאות מהיום יום:

• כלב ששומע את רשרוש שקית האוכל ומתרגש עוד לפני שהאוכל הגיע
• כסף. שטר הוא נייר. ילד קטן יקרע אותו בלי בעיה. אנחנו למדנו לקשר אותו להנאות שאפשר לקנות בו
• חרדת טיסות. מספיק לשמוע על טיסה כדי להיכנס לחרדה, גם בלי לטוס
• פחד שעובר במשפחה. לפי ההרצאה, פחד מכלבים יכול לעבור מהורה לילד: הילד לומד מהתגובה של ההורה שיש כאן סכנה

פסיכואנליטית

תהליכים לא מודעים מניעים את ההתנהגות: משאלות ורצונות שלמדנו שלא מקובל לבטא, ולכן הודחקו. הם לא נעלמים, והם מנהלים אותנו. לכן מודעות היא תמיד חלקית.

הדרכים להגיע ללא מודע: חלומות, פליטות פה ואסוציאציות חופשיות. גם היפנוזה הוזכרה, ולפי ההרצאה יש מחלוקת לגביה.

הומניסטית

מה שמניע את האדם הוא מימוש עצמי. אדם הוא כמו צמח: אם יקבל את התנאים הבסיסיים, הערכה, הכרה, אהבה ותמיכה, הוא יצמח. כשחסר אחד מהם, יש עיכוב בהתפתחות.

הגישה לא מסבירה כל תופעה. היא מתאימה לשאלות קיומיות: מה יגרום לי להרגיש שאני מממש את עצמי.

ביולוגית

ההתנהגות היא תוצאה של תהליכים ביולוגיים: הורמונים, מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים), פעילות של מערכת העצבים. הדוגמאות מההרצאה:

• אמפתיה, לפי ההסבר הביולוגי, היא פעילות של נוירוני מראה: רשת עצבית שמופעלת כשאנחנו מרגישים אמפתיה
• אהבה, לפי אותו הסבר, היא הורמונים שמופרשים, כמו אוקסיטוצין

רדוקציוניזם: הטענה שבסוף הכל יוסבר ביולוגית. לפי ההרצאה, זו אחת המחלוקות הבסיסיות בין הגישה הביולוגית הקיצונית לשאר הפסיכולוגיה, והתפיסה המקובלת היום משלבת בין הגישות.

ושוב: כשיש כמה הסברים לאותה תופעה, כנראה שאף אחד מהם לבד לא מספיק.

ומה עם הגשטלט?

סטרוקטורליזם, פונקציונליזם וגשטלט הם שלבים בהיסטוריה של הפסיכולוגיה, ולא חלק מחמש הגישות. אבל חוקי הגשטלט חוזרים מיד, בתפיסה.

תחושה ותפיסה

הנושא הראשון של הקורס, בפסיכולוגיה הקוגניטיבית.

איפה זה תופס אתכם. עיבוד ופירוש הם מושגים של הגישה הקוגניטיבית. בגישה ההתנהגותית יש רק גירוי ותגובה.

התפיסה סובייקטיבית, והיא חלה גם על אירועים ואנשים, לא רק על חפצים. בהרצאה עוסקים בעיקר בראייה.

שני שלבים בתפיסת אובייקט

1. זיהוי (Recognition): מה זה? יש פה מלבן, ומהזוויות שלו מבינים שזה טלפון ולא שולחן
2. מיקום במרחב: איפה הוא? קרוב או רחוק?

הבעיה: הדמות שנוצרת על הרשתית היא דו-ממדית, ובכל זאת אנחנו תופסים עולם תלת-ממדי. כמו צייר שמייצר עומק על בד שטוח. איך זה קורה? על זה ההמשך.

חוקי הגשטלט

שתי הנחות יסוד:

• אנחנו תופסים אובייקטים כשלמים. השלם גדול מסכום חלקיו
• למערכת התפיסה יש קיבולת מוגבלת. היא לא יכולה להיות מוצפת במידע, ולכן היא מארגנת אותו לפי חוקים, ועובדת עם מינימום מידע

דמות ורקע

בכל רגע אנחנו מתמקדים בדמות אחת, וכל השאר הוא רקע. הדמות והרקע יכולים להתחלף, אבל לא לראות את שניהם כדמות באותו רגע.

• הגביע של רובין: אפשר לראות גביע לבן על רקע שחור, או שני פרופילים שחורים על רקע לבן
• הצעירה והזקנה: באותה תמונה אפשר לראות אישה צעירה או אישה מבוגרת. מי שאומרים לו מראש שיש בתמונה אישה מבוגרת, יראה אותה בסיכוי גבוה יותר. לפי ההרצאה, גם אנשים צעירים נוטים לראות קודם את הצעירה

למה זה חסכוני: לא צריך לעבד את כל הפרטים. לפי ההרצאה, בהפרעת קשב היכולת להעמיד דמות על פני רקע לפעמים מוגבלת, וכל הפרטים מקבלים אותו משקל.

ארבעת חוקי הקיבוץ

יש לנו נטייה לקבץ אובייקטים יחד:

גם באנשים. לפי ההרצאה, אותם חוקים פועלים בתפיסה חברתית:

• קרבה ודמיון: אנחנו מקבצים אנשים שנראים לנו דומים לקבוצה אחת הומוגנית, ומייחסים להם תכונות משותפות. הסיבה היא אותה קיבולת מוגבלת, וזה מביא לטעויות
• סגירות: כשחסר מידע, אנחנו ממלאים את החלל בסיפור. ילדים שלא מסבירים להם למה הורה עזב את הבית ימלאו את החלל בעצמם, ולפעמים יאשימו את עצמם. לכן חשוב לתת להם מידע
• רציפות טובה: כשמישהו אומר משהו שלא ממשיך את הסיפור הצפוי, אנחנו מופתעים. זה "טוויסט בעלילה"

קיבולת וקשב

למה צריך את כל החוקים? כי הקיבולת של מערכת התפיסה מוגבלת, וגם הקשב מוגבל. החושים קולטים כל הזמן אינספור גירויים, והמערכת מסננת מה ייכנס לתודעה.

הדוגמה מההרצאה: רעש של מזגן או של טרקטור בחוץ נמצא שם כל הזמן, ולא שומעים אותו, עד שמפנים אליו את הקשב.

מטה-מעלה ומעלה-מטה

השאלה היא כיוון המידע:

הצעירה והזקנה, שוב: מי שמצפה לראות אישה מבוגרת, יראה אותה. זה מעלה-מטה.

אפקט סטרופ

הניסוי בכיתה: רשימת מילים של צבעים, כל אחת כתובה בצבע אחר. המשימה היא לומר את צבע הדיו, ולא לקרוא את המילה. הקצב יורד, ויש טעויות.

למה: יש תחרות בין שני קלטים, המילה והצבע. הקריאה היא האוטומט. כדי לומר את הצבע צריך לדכא את תוכן המילה. זה מעלה-מטה: אני בוחרת להפנות את הקשב לצבע.

אפקט מסיבת הקוקטייל

במסיבה רועשת אני מדברת עם מי שלידי, ולא שומעת את השיחות מסביב. פתאום מישהו אומר את השם שלי, ואני שומעת. הגירויים היו שם כל הזמן. עכשיו הקשב הופנה אליהם.

גם הורה שישן בתוך רעש, ומתעורר תוך שנייה כשהתינוק שלו בוכה. ברגע שיש ציפייה לתוכן, הקשב מופנה.

הקשר

אותו גירוי פיזי נקרא אחרת לפי ההקשר. אותן שלוש אותיות, ס-פ-ר, נקראות "סֵפֶר", "סָפַר" או "סַפָּר" לפי המשפט. אותה צורה נקראת כאות בתוך מילה וכספרה בתוך רצף של מספרים.

• מטה-מעלה: הצורה עצמה, זהה בכל המקרים
• מעלה-מטה: הפרשנות, לפי ההקשר

לפי ההרצאה, לכן ילדים בכיתה א' עוד מתקשים: הם לומדים לקרוא לפי ההקשר.

שאלה שנשארה פתוחה: האם תהליכי מעלה-מטה הם אמפיריציסטיים או נטיביסטיים? המרצה ביקשה לחשוב לא על התשובה, אלא על הנתונים שהיו צריכים כדי לענות.

רמזי עומק

איך פותרים את בעיית הרשתית הדו-ממדית?

• ראיית עומק: היכולת לתפוס מרחק ועומק
• לפי הגישה האמפיריציסטית, רמזי העומק נלמדים מתוך התנסות, תוך כדי ההתפתחות
• רמזים חד-עיניים (מונוקולריים): עובדים גם עם עין אחת. בהמשך יהיו גם רמזים שתלויים בשתי העיניים

ציירים משתמשים ברמזים האלה כדי לייצר עומק על בד שטוח.

ההקלטה נקטעת באמצע ההסבר על פרספקטיבה קווית.

בדיקה עצמית

1. מה מניע את ההתנהגות לפי כל אחת מחמש הגישות?
2. מה ההבדל בין תחושה לתפיסה?
3. תשעה ריבועים צמודים נראים כריבוע אחד. איזה חוק של הגשטלט פועל כאן?
4. למה אפקט סטרופ הוא דוגמה לתהליך מעלה-מטה?
5. שני אנשים באותו גודל אמיתי, ואחד נראה קטן יותר. איך נתפוס אותו, ולפי איזה רמז?

תשובות.

1: קוגניטיבית: תהליכי חשיבה. התנהגותית: גירויים מהסביבה, ורק ההתנהגות הגלויה. פסיכואנליטית: תהליכים לא מודעים. הומניסטית: מימוש עצמי. ביולוגית: הורמונים ומוליכים עצביים.

2: תחושה היא הקליטה של הגירוי באיברי החושים. תפיסה היא הארגון והפירוש שלו במוח.

3: קרבה. אובייקטים קרובים נתפסים כקבוצה אחת.

4: כי צריך להפנות בכוונה את הקשב לצבע ולדכא את הקריאה, שהיא האוטומט. הקשב והכוונה באים מלמעלה ומשפיעים על מה שנקלט.

5: כרחוק יותר, לפי רמז הגודל היחסי. אנחנו יודעים מה הגודל האמיתי של אדם, ולכן קטן יותר פירושו רחוק יותר.

פסיכולוגיה כמדע

הגדרה

פסיכולוגיה היא תורת הנפש: מדע שחוקר את ההתנהגות של בני אדם, וגם של בעלי חיים, ומנסה להבין אותה.

• התנהגות היא הביטוי הגלוי של מה שקורה בתוך האדם. אותה אפשר למדוד
• תהליכים סמויים, כמו חשיבה ולמידה, נמדדים בעקיפין, דרך התנהגות

שלוש המטרות

ארבעת התנאים של מדע

חלק מהתנאים עוסקים בשיטה, וחלק בנתונים עצמם.

מה לא מדעי

שאלון כן נחשב מדעי, למרות שעונים בו מהעולם הפנימי: הוא מתוקף, נבדק על הרבה אנשים, ומשווים בין תוצאות של קבוצות.

איפה זה תופס אתכם

"לא מדעי" אינו "לא טוב". לפי ההרצאה, יש בפסיכולוגיה עולם שלם שאינו מדעי, כמו הפסיכואנליזה, ובכל זאת תורם.

בדיקה עצמית

1. מה שלוש המטרות של הפסיכולוגיה?
2. למה כדאי לשאול מי מימן מחקר?
3. למה שאלון נחשב מדעי, ואינטרוספקציה לא?

תשובות.

1: להבין מה משפיע על ההתנהגות, לחזות, וליישם את הידע.

2: כי אובייקטיביות היא תנאי של מדע, ומממן עם אינטרס, כמו חברת תרופות, עלול לפגוע בה.

3: שאלון מתוקף נבדק על הרבה אנשים ומשווה בין קבוצות. אינטרוספקציה היא דיווח של אדם אחד על עצמו, ואי אפשר לצפות בו מבחוץ.

אבני דרך בהיסטוריה

מולד או נרכש

התשובה תמיד: גם וגם. התורשה נותנת טווח, והסביבה קובעת איפה בתוכו נגיע. כמו בגובה.

1879: המעבדה הראשונה

וונדט, לייפציג. כאן פסיכולוגיה התחילה כמדע.

• במה עסקו: בחושים, בעיקר ראייה, ובחוויה הסובייקטיבית של התפיסה
• מה מצאו: שינוי בעוצמת הגירוי לא מביא לשינוי זהה בתחושה. ככל שהגירוי חזק יותר, צריך הפרש גדול יותר כדי להרגיש. זה קשור לחוק ובר-פכנר, שפורסם עוד לפני כן
• השיטה: אינטרוספקציה. ספגה ביקורת כלא מדעית

הדוגמה: הנחה של 5 שקלים מורגשת על מוצר של 10, ולא על מוצר של 100.

מבנה מול תפקוד

גשטלט ("השלם גדול מסכום חלקיו") מתנגדת לפירוק של הסטרוקטורליזם.

שלושתם שלבים בהיסטוריה, ולא חלק מחמש הגישות של היום.

איפה זה תופס אתכם

• אינטרוספקציה שייכת גם לדקארט, כדרך לרכוש ידע, וגם לוונדט, כשיטת מחקר. בשני המקרים: התבוננות פנימה
• טבולה ראסה היא לוק, לא דקארט

בדיקה עצמית

1. מי טען שאדם נולד לוח חלק, ומה הקשר לגישה ההתנהגותית?
2. מה מיוחד ב-1879?
3. סטרוקטורליזם או פונקציונליזם: מי מפרק ליחידות בסיס?

תשובות.

1: ג'ון לוק. לפיו כל הידע בא מהתנסות, וזה הבסיס לגישה ההתנהגותית: לומדים מגירויים ומחיזוקים.

2: וונדט פתח בלייפציג את המעבדה הראשונה לפסיכולוגיה.

3: הסטרוקטורליזם, של טיצ'נר.

חמש הגישות

בטבלה אחת

לפי ההרצאה, על כל נושא בקורס נשאל: מאיזו מהגישות מסתכלים עליו?

אותה תופעה, הסברים שונים

אמנזיה של גיל הילדות, כלומר למה לא זוכרים כלום מלפני גיל שלוש בערך:

אמפתיה: ההסבר הביולוגי שהובא בהרצאה הוא נוירוני מראה.

הכלל: כשיש כמה הסברים, כנראה שאף אחד מהם לבד לא מספיק. התפיסה המקובלת היום משלבת.

בקצרה על כל אחת

• התנהגותית: פבלוב מצלצל בפעמון לפני האוכל, ואחרי כמה פעמים הכלב מריר מהפעמון לבד. זו התניה. גם כסף, שהוא בסך הכל נייר, וחרדת טיסות
• קוגניטיבית: צמחה על רקע ההתנהגותית. לבני אדם יש תהליכי חשיבה, ואותם רוצים להבין. התפיסה היא נושא קוגניטיבי
• פסיכואנליטית: מודעות היא תמיד חלקית. מגיעים ללא מודע דרך חלומות, פליטות פה ואסוציאציות חופשיות
• הומניסטית: אדם כמו צמח. כשחסר תנאי בסיסי, הערכה, הכרה או אהבה, ההתפתחות נעצרת. גישה אופטימית
• ביולוגית: בקצה הקיצוני, רדוקציוניזם: הכל יוסבר ביולוגית

איפה זה תופס אתכם

• "עיבוד" ו"פירוש" הם מושגים קוגניטיביים. בגישה ההתנהגותית יש רק גירוי ותגובה
• גשטלט אינו אחת מחמש הגישות. היא שלב בהיסטוריה, וחוקיה משמשים בתפיסה

בדיקה עצמית

1. איזו גישה מסבירה אהבה בהורמונים?
2. איזו גישה מתעניינת רק בהתנהגות הגלויה?
3. מי שואל "איזה צורך בסיסי לא סופק"?

תשובות.

1: הביולוגית.

2: ההתנהגותית.

3: הגישה ההומניסטית.

תפיסה

תחושה ותפיסה

תפיסת אובייקט: קודם זיהוי (מה זה), אחר כך מיקום במרחב (איפה).

חוקי הגשטלט

ההנחה: הקיבולת של מערכת התפיסה מוגבלת, ולכן היא מארגנת מידע לפי חוקים.

גם בתפיסה חברתית: מקבצים אנשים לקבוצות "דומות", ממלאים חללים בסיפורים, ומופתעים ממה שלא ממשיך את הרצף הצפוי.

קשב

גם הקשב מוגבל. החושים קולטים הכל, והמערכת מסננת מה ייכנס לתודעה. רעש קבוע לא נשמע, עד שמפנים אליו את הקשב.

מטה-מעלה ומעלה-מטה

רמזי עומק חד-עיניים

הבעיה: הרשתית דו-ממדית, והעולם נתפס תלת-ממדי. לפי הגישה האמפיריציסטית, הרמזים נלמדים.

איפה זה תופס אתכם

• סטרופ הוא מעלה-מטה, למרות שנראה שהבעיה בעיניים: הקושי הוא בהפניית הקשב ובדיכוי הקריאה האוטומטית
• גובה יחסי: קרוב לקו האופק פירושו רחוק, גם מעליו וגם מתחתיו

בדיקה עצמית

1. איזה חוק פועל כשקווים שנחתכים נקראים A–B ו-C–D?
2. למה אפקט מסיבת הקוקטייל הוא מעלה-מטה?
3. מה נתפס כקרוב יותר בהסתרה?

תשובות.

1: רציפות טובה.

2: כי ציפייה לתוכן, כמו השם שלי, מפנה את הקשב לשיחה שלא שמעתי עד אז.

3: האובייקט שנראה שלם ומסתיר את השני.

דוגמאות מהקורס

אלה לא תרגילים של הקורס. הדוגמאות הוזכרו בהרצאות, והפירוק לנושאים נכתב כאן.

1. הילד שצורח במרפאה

מה קורה: ילד בן חמש עושה סצנה בכל טיפול, וההורים מרגיעים אותו בשוקולד.

הרצאות: 1, 2.

מה לשים לב: אותו דבר קורה עם ילד שצורח בקניון, כשההורים נכנעים.

2. לא זוכרים את גיל שנתיים

מה קורה: הזיכרון המוקדם ביותר כמעט של כולם הוא מגיל שלוש או ארבע.

הרצאות: 1, 2.

מה לשים לב: שני הסברים מעולמות שונים. אף אחד לבד לא מספיק.

3. השם שלי במסיבה

מה קורה: ברעש של מסיבה לא שומעים את השיחות מסביב, עד שמישהו אומר את השם שלך.

הרצאות: 2.

מה לשים לב: גם הורה שמתעורר מבכי של התינוק שלו, ולא מרעש אחר.

4. הנחה של 5 שקלים

מה קורה: הנחה של 5 שקלים מרגישה גדולה על מוצר של 10, וכמעט לא מורגשת על מוצר של 100.

הרצאות: 1.

מה לשים לב: זה בדיוק למה זה עובד במכירות.

דף עזר

מה זו פסיכולוגיה

תורת הנפש. מדע שחוקר את ההתנהגות ומנסה להבין אותה.

אבני דרך

חמש הגישות

תפיסה

מטה-מעלה: מהחושים למוח, איכות הגירוי. מעלה-מטה: ציפיות, קשב והקשר. דוגמאות: סטרופ, מסיבת הקוקטייל.

מילון מונחים

סיכום הקורס

הרצאה אחרי הרצאה

ההרצאות הבאות עוד לא סוכמו. העמוד יתעדכן כשההקלטות שלהן יעלו.

שלושה רעיונות שחוזרים

1. יותר מהסבר אחד

אמנזיה של גיל הילדות, אמפתיה: לכל תופעה יש הסבר מכמה גישות. כשיש כמה הסברים, כנראה שאף אחד לבד לא מספיק.

2. גם וגם

מולד או נרכש? התשובה בהרצאה תמיד "גם וגם": התורשה נותנת טווח, והסביבה קובעת איפה בתוכו.

3. קיבולת מוגבלת

המערכת שלנו לא יכולה לעבד הכל. לכן היא מארגנת לפי חוקים, מסננת בקשב, ומשלימה חללים. זה חוסך, וזה גם מקור לטעויות, גם בתפיסה של אנשים.