הרצאה 2 — חמש הגישות, ותחילת התפיסה

81 דקות. סיכום חמש הגישות בפסיכולוגיה, חזרה קצרה בשאלות, ואז הנושא הראשון של הקורס: תפיסה. חוקי הגשטלט, קשב וקיבולת מוגבלת, תהליכי מטה-מעלה ומעלה-מטה, ורמזי עומק.

בשלוש הדקות הראשונות ההרצאה עוד לא התחילה. בדקות 0:11 עד 0:14 ובדקות 0:21 עד 0:23 הקול לא ברור, ונשמעות בעיקר שיחות צד. כמה דוגמאות הוצגו רק בשקפים, והן מתוארות כאן לפי מה שנאמר עליהן.

חמש הגישות

לפי ההרצאה, חמש הגישות ילוו את כל הקורס. על כל נושא נשאל: מאיזו פרספקטיבה מסתכלים עליו?

קוגניטיבית

עוסקת בתהליכי החשיבה: מה משפיע על תכנון, על הסקת מסקנות ועל קבלת החלטות. ההתנהגות הגלויה פחות מעניינת אותה. לבני אדם יש תהליכי חשיבה, ואותם היא רוצה להבין. הגישה הקוגניטיבית צמחה על רקע הגישה ההתנהגותית.

התנהגותית

הדבר היחיד שנחקר הוא ההתנהגות הגלויה. בתהליכים שאי אפשר לצפות בהם הגישה לא עוסקת.

פבלוב והכלבים. מצלצלים בפעמון, ומיד אחריו מביאים לכלב אוכל. אחרי כמה חזרות, הכלב מתחיל לרייר כבר כשהוא שומע את הפעמון. הוא קישר בין הפעמון לאוכל. זו התניה, וזו למידה.

דוגמאות מהיום יום:

• כלב ששומע את רשרוש שקית האוכל ומתרגש עוד לפני שהאוכל הגיע
• כסף. שטר הוא נייר. ילד קטן יקרע אותו בלי בעיה. אנחנו למדנו לקשר אותו להנאות שאפשר לקנות בו
• חרדת טיסות. מספיק לשמוע על טיסה כדי להיכנס לחרדה, גם בלי לטוס
• פחד שעובר במשפחה. לפי ההרצאה, פחד מכלבים יכול לעבור מהורה לילד: הילד לומד מהתגובה של ההורה שיש כאן סכנה

פסיכואנליטית

תהליכים לא מודעים מניעים את ההתנהגות: משאלות ורצונות שלמדנו שלא מקובל לבטא, ולכן הודחקו. הם לא נעלמים, והם מנהלים אותנו. לכן מודעות היא תמיד חלקית.

הדרכים להגיע ללא מודע: חלומות, פליטות פה ואסוציאציות חופשיות. גם היפנוזה הוזכרה, ולפי ההרצאה יש מחלוקת לגביה.

הומניסטית

מה שמניע את האדם הוא מימוש עצמי. אדם הוא כמו צמח: אם יקבל את התנאים הבסיסיים, הערכה, הכרה, אהבה ותמיכה, הוא יצמח. כשחסר אחד מהם, יש עיכוב בהתפתחות.

הגישה לא מסבירה כל תופעה. היא מתאימה לשאלות קיומיות: מה יגרום לי להרגיש שאני מממש את עצמי.

ביולוגית

ההתנהגות היא תוצאה של תהליכים ביולוגיים: הורמונים, מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים), פעילות של מערכת העצבים. הדוגמאות מההרצאה:

• אמפתיה, לפי ההסבר הביולוגי, היא פעילות של נוירוני מראה: רשת עצבית שמופעלת כשאנחנו מרגישים אמפתיה
• אהבה, לפי אותו הסבר, היא הורמונים שמופרשים, כמו אוקסיטוצין

רדוקציוניזם: הטענה שבסוף הכל יוסבר ביולוגית. לפי ההרצאה, זו אחת המחלוקות הבסיסיות בין הגישה הביולוגית הקיצונית לשאר הפסיכולוגיה, והתפיסה המקובלת היום משלבת בין הגישות.

ושוב: כשיש כמה הסברים לאותה תופעה, כנראה שאף אחד מהם לבד לא מספיק.

ומה עם הגשטלט?

סטרוקטורליזם, פונקציונליזם וגשטלט הם שלבים בהיסטוריה של הפסיכולוגיה, ולא חלק מחמש הגישות. אבל חוקי הגשטלט חוזרים מיד, בתפיסה.

תחושה ותפיסה

הנושא הראשון של הקורס, בפסיכולוגיה הקוגניטיבית.

איפה זה תופס אתכם. עיבוד ופירוש הם מושגים של הגישה הקוגניטיבית. בגישה ההתנהגותית יש רק גירוי ותגובה.

התפיסה סובייקטיבית, והיא חלה גם על אירועים ואנשים, לא רק על חפצים. בהרצאה עוסקים בעיקר בראייה.

שני שלבים בתפיסת אובייקט

1. זיהוי (Recognition): מה זה? יש פה מלבן, ומהזוויות שלו מבינים שזה טלפון ולא שולחן
2. מיקום במרחב: איפה הוא? קרוב או רחוק?

הבעיה: הדמות שנוצרת על הרשתית היא דו-ממדית, ובכל זאת אנחנו תופסים עולם תלת-ממדי. כמו צייר שמייצר עומק על בד שטוח. איך זה קורה? על זה ההמשך.

חוקי הגשטלט

שתי הנחות יסוד:

• אנחנו תופסים אובייקטים כשלמים. השלם גדול מסכום חלקיו
• למערכת התפיסה יש קיבולת מוגבלת. היא לא יכולה להיות מוצפת במידע, ולכן היא מארגנת אותו לפי חוקים, ועובדת עם מינימום מידע

דמות ורקע

בכל רגע אנחנו מתמקדים בדמות אחת, וכל השאר הוא רקע. הדמות והרקע יכולים להתחלף, אבל לא לראות את שניהם כדמות באותו רגע.

• הגביע של רובין: אפשר לראות גביע לבן על רקע שחור, או שני פרופילים שחורים על רקע לבן
• הצעירה והזקנה: באותה תמונה אפשר לראות אישה צעירה או אישה מבוגרת. מי שאומרים לו מראש שיש בתמונה אישה מבוגרת, יראה אותה בסיכוי גבוה יותר. לפי ההרצאה, גם אנשים צעירים נוטים לראות קודם את הצעירה

למה זה חסכוני: לא צריך לעבד את כל הפרטים. לפי ההרצאה, בהפרעת קשב היכולת להעמיד דמות על פני רקע לפעמים מוגבלת, וכל הפרטים מקבלים אותו משקל.

ארבעת חוקי הקיבוץ

יש לנו נטייה לקבץ אובייקטים יחד:

גם באנשים. לפי ההרצאה, אותם חוקים פועלים בתפיסה חברתית:

• קרבה ודמיון: אנחנו מקבצים אנשים שנראים לנו דומים לקבוצה אחת הומוגנית, ומייחסים להם תכונות משותפות. הסיבה היא אותה קיבולת מוגבלת, וזה מביא לטעויות
• סגירות: כשחסר מידע, אנחנו ממלאים את החלל בסיפור. ילדים שלא מסבירים להם למה הורה עזב את הבית ימלאו את החלל בעצמם, ולפעמים יאשימו את עצמם. לכן חשוב לתת להם מידע
• רציפות טובה: כשמישהו אומר משהו שלא ממשיך את הסיפור הצפוי, אנחנו מופתעים. זה "טוויסט בעלילה"

קיבולת וקשב

למה צריך את כל החוקים? כי הקיבולת של מערכת התפיסה מוגבלת, וגם הקשב מוגבל. החושים קולטים כל הזמן אינספור גירויים, והמערכת מסננת מה ייכנס לתודעה.

הדוגמה מההרצאה: רעש של מזגן או של טרקטור בחוץ נמצא שם כל הזמן, ולא שומעים אותו, עד שמפנים אליו את הקשב.

מטה-מעלה ומעלה-מטה

השאלה היא כיוון המידע:

הצעירה והזקנה, שוב: מי שמצפה לראות אישה מבוגרת, יראה אותה. זה מעלה-מטה.

אפקט סטרופ

הניסוי בכיתה: רשימת מילים של צבעים, כל אחת כתובה בצבע אחר. המשימה היא לומר את צבע הדיו, ולא לקרוא את המילה. הקצב יורד, ויש טעויות.

למה: יש תחרות בין שני קלטים, המילה והצבע. הקריאה היא האוטומט. כדי לומר את הצבע צריך לדכא את תוכן המילה. זה מעלה-מטה: אני בוחרת להפנות את הקשב לצבע.

אפקט מסיבת הקוקטייל

במסיבה רועשת אני מדברת עם מי שלידי, ולא שומעת את השיחות מסביב. פתאום מישהו אומר את השם שלי, ואני שומעת. הגירויים היו שם כל הזמן. עכשיו הקשב הופנה אליהם.

גם הורה שישן בתוך רעש, ומתעורר תוך שנייה כשהתינוק שלו בוכה. ברגע שיש ציפייה לתוכן, הקשב מופנה.

הקשר

אותו גירוי פיזי נקרא אחרת לפי ההקשר. אותן שלוש אותיות, ס-פ-ר, נקראות "סֵפֶר", "סָפַר" או "סַפָּר" לפי המשפט. אותה צורה נקראת כאות בתוך מילה וכספרה בתוך רצף של מספרים.

• מטה-מעלה: הצורה עצמה, זהה בכל המקרים
• מעלה-מטה: הפרשנות, לפי ההקשר

לפי ההרצאה, לכן ילדים בכיתה א' עוד מתקשים: הם לומדים לקרוא לפי ההקשר.

שאלה שנשארה פתוחה: האם תהליכי מעלה-מטה הם אמפיריציסטיים או נטיביסטיים? המרצה ביקשה לחשוב לא על התשובה, אלא על הנתונים שהיו צריכים כדי לענות.

רמזי עומק

איך פותרים את בעיית הרשתית הדו-ממדית?

• ראיית עומק: היכולת לתפוס מרחק ועומק
• לפי הגישה האמפיריציסטית, רמזי העומק נלמדים מתוך התנסות, תוך כדי ההתפתחות
• רמזים חד-עיניים (מונוקולריים): עובדים גם עם עין אחת. בהמשך יהיו גם רמזים שתלויים בשתי העיניים

ציירים משתמשים ברמזים האלה כדי לייצר עומק על בד שטוח.

ההקלטה נקטעת באמצע ההסבר על פרספקטיבה קווית.

בדיקה עצמית

1. מה מניע את ההתנהגות לפי כל אחת מחמש הגישות?
2. מה ההבדל בין תחושה לתפיסה?
3. תשעה ריבועים צמודים נראים כריבוע אחד. איזה חוק של הגשטלט פועל כאן?
4. למה אפקט סטרופ הוא דוגמה לתהליך מעלה-מטה?
5. שני אנשים באותו גודל אמיתי, ואחד נראה קטן יותר. איך נתפוס אותו, ולפי איזה רמז?

תשובות.

1: קוגניטיבית: תהליכי חשיבה. התנהגותית: גירויים מהסביבה, ורק ההתנהגות הגלויה. פסיכואנליטית: תהליכים לא מודעים. הומניסטית: מימוש עצמי. ביולוגית: הורמונים ומוליכים עצביים.

2: תחושה היא הקליטה של הגירוי באיברי החושים. תפיסה היא הארגון והפירוש שלו במוח.

3: קרבה. אובייקטים קרובים נתפסים כקבוצה אחת.

4: כי צריך להפנות בכוונה את הקשב לצבע ולדכא את הקריאה, שהיא האוטומט. הקשב והכוונה באים מלמעלה ומשפיעים על מה שנקלט.

5: כרחוק יותר, לפי רמז הגודל היחסי. אנחנו יודעים מה הגודל האמיתי של אדם, ולכן קטן יותר פירושו רחוק יותר.