הרצאה 1 — מה זו פסיכולוגיה, ומאיפה היא באה

הרצאת פתיחה, 78 דקות. על מה הקורס, מה חוקרת הפסיכולוגיה ולמה, מה הופך תחום למדע, מולד ונרכש, המעבדה הראשונה, מבנה מול תפקוד, ושלוש אסכולות: פסיכואנליזה, גשטלט, והגישה ההומניסטית כדוגמה.

ההרצאה נקלטה כולה, אבל הקול בה רחוק מהמיקרופון, וחלק מהתשובות של הסטודנטים לא נשמעים. בכמה מקומות המרצה כתבה על הלוח, ומה שהיה שם לא נשמע בהקלטה.

על הקורס

• קורס בסיס. לפי ההרצאה, הוא נותן "טעימה" מכל תחום, ומי שרוצה להעמיק מוזמן לפנות ולקבל מה עוד לקרוא
• למה במקצועות הבריאות. כל מי שנותן עזרה, אחיות, רופאים, מטפלים ופסיכולוגים, מתחיל באינטראקציה בין אישית. היא הבסיס לכל טיפול
• הבחינה: אמריקאית, על החומר שנלמד בכיתה. פרטים לקראת הסוף
• לפני השיעורים יישלח חומר קצר להכנה

מה נלמד בסמסטר

שלוש תופעות לפתיחה

אמנזיה של גיל הילדות

נסו להיזכר בזיכרון הילדות הכי מוקדם שלכם. כמעט אצל כולם הוא מגיל שלוש או ארבע, לפעמים שש. אף אחד לא זוכר את עצמו בגיל שנה וחצי. אמנזיה של גיל הילדות היא השכחה הזאת של זיכרונות הילדות המוקדמים.

למה זה קורה? שני הסברים שונים לגמרי:

המסר: תופעה אחת, שני הסברים, שני עולמות תוכן. ולפי ההרצאה, כשיש יותר מהסבר אחד, כנראה שאף אחד מהם לבד לא מספיק.

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)

Obsessive-Compulsive Disorder. שני חלקים שבאים יחד:

• אובססיות: מחשבות טורדניות שמעוררות חרדה
• קומפולסיות: פעולות שחוזרים עליהן כדי להרגיע את החרדה

דוגמאות לקומפולסיות מההרצאה: ספירה (נקודות על הרצפה), בדיקה חוזרת (נעלתי את הדלת? את האוטו?), תפילה שחוזרים עליה כי "לא התכוונתי מספיק", וניקיון: שטיפת ידיים, החלפת מצעים כמה פעמים ביום.

איפה זה תופס אתכם. כולנו חזרנו פעם לבדוק אם נעלנו. זו לא ההפרעה. ההפרעה היא כשהיציאה מהבית לוקחת חצי שעה של הליכה וחזרה, או כשתפילה נמשכת שעות.

לפי ההרצאה, כ-4 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מ-OCD. בספרות מקובל לרוב טווח של 2 עד 3 אחוזים לאורך החיים.

בונוס ומוטיבציה

איך בונוס משפיע על הפרודוקטיביות? מה שעלה בכיתה:

• בונוס אישי ממריץ יותר מבונוס קבוצתי. כשכל הצוות מקבל אותו דבר, אין "סימן היכר" של התרומה שלי
• לבונוס יש עקומת דעיכה. ההשפעה שלו לא נמשכת לאורך זמן, וזה אומר משהו על איך לבנות שיטת תגמולים שתשמור על צוות ערני

מה זו פסיכולוגיה

פסיכולוגיה, מיוונית: פסיכה, נפש, ולוגוס, תורה. תורת הנפש.

היא מדע שחוקר את ההתנהגות של בני אדם, וגם של בעלי חיים, כחלק מהמחקר על בני אדם, ומנסה להבין אותה.

• התנהגות היא הביטוי הגלוי של כל מה שקורה בתוך האדם. אותה אפשר לספור ולמדוד
• תהליכים סמויים, כמו חשיבה ולמידה, אי אפשר לראות. צריך למצוא להם מדדים, וגם הם יימדדו בסוף דרך התנהגות

שלוש המטרות

הדוגמה מההרצאה. ילד בן חמש מגיע לטיפול, ובכל פעם עושה סצנה: צרחות, בכי, כל המרפאה שומעת. ההורים מוציאים שוקולד, והוא נרגע.

• להבין: השוקולד הוא מה ששומר על ההתנהגות. הוא חיזוק
• לחזות: בכל פעם שתהיה סצנה, יופיע שוקולד. וכל עוד יש שוקולד, הסצנה לא תיפסק
• ליישם: לדבר עם ההורים ולהציע להפסיק עם השוקולד, או להחליט מראש מתי ואיך נותנים חיזוקים

אותו דבר עם ילד שצורח בקניון: ההורים נכנעים, וההתנהגות ממשיכה.

מה הופך תחום למדע

ארבעה תנאים:

התנאים מתחלקים לשתי קבוצות: חלקם עוסקים בשיטה, וחלקם בנתונים עצמם.

אובייקטיביות, ומי מימן את המחקר. לפי ההרצאה, זו שאלה שתמיד צריך לשאול. מחקרים רפואיים רבים ממומנים על ידי חברות תרופות. האובייקטיביות היא תנאי, והביקורת שלנו היא לבדוק אם היא באמת מתקיימת.

אמפיריות: איך מודדים תוקפנות. אחת התיאוריות הקלאסיות היא תסכול מוביל לתוקפנות. כשיש ונדליזם בבית ספר, לפי התיאוריה הזו שואלים מה התסכול: מי הועף, מי לא קיבל את הכיתה שרצה. כדי לבדוק השערה כזו צריך למצוא דרך למדוד, למשל ניסוי שבו ילדים מחכים לבד מול ממתק. מה שלא ניתן למדידה, אינו מדעי.

פרויד: לא מדעי, ובכל זאת חשוב

התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד לא נחשבת מדעית, כי היא לא עומדת בתנאים: אי אפשר לצפות בלא מודע ולמדוד אותו. לא מדעי אינו "לא טוב". בתוך הפסיכולוגיה יש עולם שלם שאינו מדעי, ובכל זאת תורם.

מולד או נרכש

שאלת יסוד, ולפי ההרצאה היא תלווה אתכם לאורך כל התואר. האם אינטליגנציה מולדת או נרכשת?

התשובה תמיד: גם וגם. התורשה נותנת טווח, והסביבה קובעת איפה בתוכו נגיע. הדוגמה היא גובה: הגנטיקה קובעת את הטווח, ותזונה ותנאי סביבה טובים מביאים למקסימום שבו.

בשפה המקצועית: Nature מול Nurture, ובשמות הגישות:

אלה שני קצוות קיצוניים של סקאלה, ובמקור הם גישות פילוסופיות, עוד לפני שהייתה פסיכולוגיה. לפי ההרצאה, רואים את שתיהן עד היום בחיי היום יום, גם אם לא בצורה מלאה. הגישה של הטבולה ראסה היא הבסיס לגישה ההתנהגותית: לומדים מחיזוקים, ומה שנתנסה בו הוא מה שנהיה.

איפה זה תופס אתכם. אינטרוספקציה שייכת לצד של דקארט: הידע נמצא בפנים ומגיעים אליו מהתבוננות בעצמך. לוק הוא הצד של ההתנסות בעולם.

1879: המעבדה הראשונה

1879, וילהלם וונדט, לייפציג, גרמניה. המעבדה הראשונה לפסיכולוגיה. זו נקודת הציון שבה פסיכולוגיה התחילה כמדע. עד אז היו רק התבוננויות על ההתנהגות האנושית.

במה עסקו: בחושים, בעיקר בראייה, ובחוויה הסובייקטיבית של התפיסה.

השאלה: אם מגבירים את עוצמת האור פי שניים, האם חווים אור חזק פי שניים? התשובה: לא. השינוי בעוצמה הפיזית לא מביא לשינוי זהה בתחושה. ככל שהגירוי חזק יותר, צריך הפרש גדול יותר כדי להרגיש שינוי. ההפרש הזה (דלתא) הוא הבסיס לחוק ובר-פכנר.

הדוגמה מההרצאה: הנחה של 5 שקלים על מוצר של 10 שקלים מרגישה גדולה. אותה הנחה על מוצר של 100 שקלים כמעט לא מורגשת, ועל דירה בכלל לא. לכן זה עובד כל כך טוב במכירות.

בהרצאה נאמר שהמעבדה של וונדט הניחה את התשתית לחוקים האלה. בפועל, ובר ופכנר פרסמו אותם עוד לפני 1879. המעבדה של וונדט המשיכה את המחקר הזה.

שיטת המחקר: אינטרוספקציה

במעבדה של וונדט חקרו באינטרוספקציה: הנבדק מתבונן בעצמו ומדווח מה הרגיש. האם זה מדעי? לא. זה תלוי במצב הסובייקטיבי של כל אדם, ואי אפשר לצפות בזה מבחוץ. לכן הייתה על השיטה ביקורת, ובכל זאת זו נקודת ציון.

ושאלון? גם בשאלון חרדה אני עונה מתוך העולם הפנימי שלי. ההבדל: שאלון מתוקף נבדק על הרבה אנשים, ומשווים בין תוצאות של קבוצות. זה כבר לא תיאור של אדם אחד מבפנים.

מבנה מול תפקוד

שאלת יסוד שנייה, ומכאן נגזרות הגישות השונות:

שתי הגישות הן מסוף המאה ה-19. בהרצאה נאמר "המאה ה-18", אבל טיצ'נר וג'יימס פעלו בסוף המאה ה-19 ובתחילת ה-20.

הדוגמה: הגישה ההומניסטית

הגישה ההומניסטית, של קרל רוג'רס, היא דוגמה לחשיבה על האדם כשלם. המשל שלו: אדם הוא כמו צמח. אם יקבל את התנאים, אור, מים ואדמה, הוא יצמח. אנשים מטבעם שואפים למימוש עצמי ולצמיחה.

כשמישהו נרשם ללימודים ובמקום להגיע הוא שוכב בבית במיטה, השאלה ההומניסטית היא איזה צורך בסיסי לא סופק לו, ולא איזה גירוי הביא לאיזו תגובה. זו גישה אופטימית: לפיה הכל בר תיקון.

שלוש גישות

משתי התפיסות צמחו גישות חדשות. בהרצאה הזו הגיעו לשתיים:

פסיכואנליזה

פרויד, סוף המאה ה-19 ותחילת ה-20. ההתנהגות מושפעת מתהליכים לא מודעים: משאלות וקונפליקטים שאי אפשר לבטא.

איפה רואים את הלא מודע:

הנחת העבודה: כשמגיעים ללא מודע ומבינים את הקונפליקט, אפשר להביא לאיזון ולרגיעה.

לפי ההרצאה, פסיכואנליזה קלאסית היא כמה פגישות בשבוע, וכיום רוב המטפלים משלבים כמה גישות.

גשטלט

התפתחה בגרמניה, במקביל לפסיכואנליזה. גשטלט פירושו צורה, או שלם. המשפט שלה:

השלם גדול מסכום חלקיו.

• שלוש זוויות על הלוח. כמעט כולם יגידו "משולש", ולא "שלוש זוויות". אנחנו משלימים לצורה שלמה ומארגנים את מה שרואים כשלם
• מנגינה היא יותר מאוסף צלילים. יש בה הרמוניה שלא נמצאת באף אחד מהם
• קבוצה מייצרת תהליכים שלא נמצאים באף אחד מחבריה לבד

איפה זה תופס אתכם. גשטלט מתנגדת לסטרוקטורליזם, שמפרק ליחידות, וקרובה לפונקציונליזם, שמסתכל על התפקוד השלם.

הגישה ההתנהגותית נדחתה להרצאה הבאה.

בדיקה עצמית

1. תנו שני הסברים לאמנזיה של גיל הילדות, ושייכו כל אחד לגישה.
2. מה ההבדל בין אובססיה לקומפולסיה?
3. למה התיאוריה של פרויד לא נחשבת מדעית?
4. במה נבדלים דקארט ולוק בשאלה איך רוכשים ידע?
5. מה גילו במעבדה של וונדט על עוצמת גירוי, ולמה זה רלוונטי להנחות?

תשובות.

1: הדחקה: משאלות לא מקובלות נדחקות ללא מודע, לפי פרויד והגישה הפסיכודינמית. שפה: הזיכרונות מגיל שלוש מקודדים בשפה, ומה שקודד לפני כן קשה לשליפה, לפי הגישה הקוגניטיבית.

2: אובססיה היא מחשבה טורדנית שמעוררת חרדה. קומפולסיה היא הפעולה החוזרת, כמו ספירה או בדיקה, שבאה להרגיע את החרדה.

3: כי אי אפשר לצפות בלא מודע ולמדוד אותו, ולכן היא לא עומדת בתנאים של אמפיריות וכימות.

4: לפי דקארט, הידע מולד ומגיעים אליו בהתבוננות פנימה. לפי לוק, אדם נולד לוח חלק, והידע נרשם עליו מההתנסות.

5: ששינוי בעוצמה הפיזית לא מביא לשינוי זהה בתחושה, וככל שהגירוי חזק יותר צריך הפרש גדול יותר. לכן הנחה של 5 שקלים מורגשת על מוצר של 10, ולא על מוצר של 100.